מתי בפעם האחרונה היית אמיצה לקחת החלטות. לשנות. לצאת מאזור הנוחות שלך ולעשות משהו עבור עצמך..?

יום העצמאות... בעיני מציין סימבוליקה של אומץ ונחישות להיות ולחיות במדינה שלנו. מאז ועד היום.

האומץ מתחיל קודם בתוכנו. לעמוד על שלנו לפני הכל. להרגיש שאנו חופשיים לעשות הכל... אם רק נאמין ונאפשר לדברים להתרחש בחיינו.

האומץ לשנות מתחיל בסקרנות, בחיפוש אחר משהו שונה מהיומיום שלנו, בהרגשת תקיעות ומקובעות, בהרגשה שיש משהו טוב יותר שמחכה לנו מעבר לנקודת הראות המקובעת והמוגבלת שלנו.

אומץ נובע מהיכולת שלנו להסתכל אל מעבר למה שאנו רגילים לראות / לתפוס / להבין / להרגיש ומתוך אמון מלא בעצמנו .

בלי גבולות והגבלות, בלי דפוסי נורמות ומקובעות חברתית. בלי הצורך לקבל אישור מאף אחד, או את דעתו של אף אחד.

אומץ הוא כמו התינוק הרך שלומד לזחול, לשבת , לעמוד, ללכת, ולרוץ.

בכל פעם שהתינוק השיג משהו חדש הוא תמיד ינסה משהו אחר, מתקדם יותר, מאתגר יותר. רק מתוך הסקרנות לגלות דברים חדשים, מתוך ההצלחות הקטנות של נסיונותיו בכל פעם, בלי שום תחושת קיבעון או מחשבות מעכבות כלשהן.

האומץ הוא כמו צוללן בפעם הראשונה, שזורק את עצמו למעמקים יודע בוודאות שימצא המון דברים מעניינים בצלילתו, מסוקרן ומרוגש ממה שעתיד לגלות ולחוות, מאמין בעצמו שיוכל לעלות ולשאוף אויר בכל פעם שירצה ויצטרך. בלי לטרפד את הצלילה במחשבות שיעצרו אותו , כי הוא מאמין ובטוח בעצמו שגם אם יתקל במכשול כלשהו הוא ידע להתמודד מולו ובכך להעצים את עצמו יותר.

האומץ מביא אותנו לנטרל את המחשבות שלנו, ועוזר לנו לעשות כל מה שאנו מרגישים כנכון לנו, מתוך אמון פנימי שזו הדרך הנכונה לנו ביותר.